החלטה בתיק ת"צ 18392-02-11

המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר נסבה על כך שהמשיבה לא העניקה ללקוחותיה את מלוא ההנחה במסגרת שני מבצעי הנחות שהיא פרסמה בציבור. על רקע זה, טענו המבקשים, כי לקבוצה המיוצגת (היינו הלקוחות שהיו זכאים להנחה על פי הפרסומים) נגרם נזק של כ-2.5 מיליון ש"ח.

ביום 26.1.12 הגישו הצדדים בקשה משותפת שהוכתרה "בקשה מוסכמת לסיום התובענה בדרך של הסדר הסתלקות" וממנה עולה כי מחדלה של המשיבה להעניק את ההנחות המובטחות הוא תוצאה של תקלה במערכת המחשב שלה וכי לאחר שנודע דבר התקלה היא החלה בבדיקה מקיפה שכתוצאה ממנה היא זיכתה את כל הלקוחות הזכאים להנחה ואשר ניתן היה לזהותם ולאתרם. לפי הנטען בבקשה נותרו רק 615 לקוחות שלא זוהו ולכן גם לא זוכו, כשסכום הזיכוי המגיע להם עומד על כ-4,700 ש"ח. באותה בקשה ציינו הצדדים כי קיימת מחלוקת ביניהם באשר לדרך סיומו של ההליך. עמדת המבקשים הייתה שהדרך הנאותה לסיום ההליך היא אישור הסדר פשרה, ואילו עמדת המשיבה הייתה שיש לקבוע כי סיום ההליך יהיה בדרך של הסתלקות, והיא תמכה את טענתה זו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ 12380-11-10 טונק נ' אלון החזקות בריבוע הכחול בע"מ (טרם פורסם, 27.6.11). עוד יצוין כי בגדר הבקשה המשותפת התבקש אישור לכך שהמשיבה תשלם למבקשים 5,000 ש"ח ו לבא כוחם שכר טרחת עורכי דין בסכום של 23,200 ש"ח.

בעקבות הבקשה המשותפת התבקשו הבהרות שעיקרן הוא מתן הסבר לכך שמחד, מדובר באישור הסתלקות אשר כעיקרון אינו מצדיק תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו ומאידך, הסכמה לשלם סכומים כאלה למבקשים ולבא כוחם. בהבהרה שהוגשה על ידי הצדדים נאמר כי המבקש 1 היה זה שהפנה את תשומת לבה של המשיבה לתקלה, ובעקבות כך היא החלה בבדיקת העניין ותיקנה את התקלה - כך טענתה - אף ללא צורך בבקשת אישור התובענה כייצוגית ובמנותק ממנה. נטען על ידי הצדדים כי התשלום למבקשים ולבא כוחם נעשה לפנים משורת הדין ורק על רקע העובדה שהמבקש מס' 1 היה זה שעורר את תשומת לבה של המשיבה לתקלה.

לא בלי היסוס החלטתי להיעתר לבקשה לאשר את ההסתלקות ואת תשלום הסכומים המוסכמים בין המבקשים והמשיבה.

סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (" החוק")  קובע, בחלקים הרלוונטיים שלו, כי:

"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט.

(ב)   מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות."

מסעיף זה ברור כי מצוות החוק היא שכעיקרון, לא יקבל מבקש טובת הנאה בקשר להסתלקותו והדבר אך מובן על רקע החשש מאפשרות של קנוניה בין מבקש אישור תובענה ייצוגית לבין המשיב (הנתבע) בבקשה כזו.

בענייננו נטען כי המשיבה תיקנה את הטעון תיקון אף מבלי קשר לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובכך מתייתר הליך האישור.

אף שנותרו אצלי ספקות מסוימים ביחס לתרומתם של המבקשים לתיקון התקלה, ספקות שהתעוררו על רקע הסברים בלתי מספקים שנתנו הצדדים בהודעות ההבהרה השונות שהם הגישו, החלטתי בסופו של דבר לאמץ את ההסדר המוסכם ולאשר את ההסתלקות מחד גיסא, ואת התשלום המוסכם, כאמור לעיל, מאידך גיסא. בתוך כך יעמדו בעינן התחייבויות המשיבה לתרומה (כאמור בסעיף 10 של הבקשה לאישור ההסתלקות) ולזיכוי הלקוחות (כאמור בסעיף 11 של אותה בקשה).

משפעלה המשיבה לתיקון  התקלה אין מקום להשתמש בסמכות הנתונה לי לפי סעיף 16(ד) לחוק.

ניתנה היום,  כ"ד  אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה